<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' עדות והזמה פ"א</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ואם נמצא בעד אחד מעשרה מיני פסלות פסול להעיד. ואלו הן, נשים, עבדים, קטנים, שוטים, חרשים, סומין, רשעים, בזויים, קרובים, והנוגע בעדות. נשים פסולין מן התורה, שנאמר [דברים י"ז], על פי שנים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה. וכן הטומטום והאנדרוגינוס פסולין מפני שהן ספק אשה. (וכך) וכל ספק פסול ספק כשר פסול, שאין העד בא רק לחייב עון או להוציא ממון על פיו ואין מוציאין ממון מספק ואין עונשין מספק.
<h2>דף ל:</h2>
מצות עשה להעיד בבית דין כל עדות שיודע, אם יתבענו בדיני ממונות, בין לזכותו בין לחייבו, שנאמר [ויקרא ה'], והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו. ואם העד חכם גדול והיה בית דין פחות ממנו בחכמה, הואיל אין כבודו שילך לפניהם, עשה דכבוד תורה עדיף. וזה בעדות ממון, אבל בעדות שמפריש בה מן האיסור, וכן בעדות נפשות או מכות הולך ומעיד, אין חכמה ואין תבונה... לנגד יי'. כהן גדול אינו חייב להעיד, אלא עדות שהיא למלך ישראל בלבד הולך לבית דין הגדול ומעיד בה, אבל בשאר העדיות פטור.
